סאטיבה ואינדיקה הם שני הסוגים המרכזיים והוותיקים בעולם הקנאביס. למרות שכיום רבים מהזנים הם היברידיים, ההבחנה בין סאטיבה לאינדיקה עדיין משמשת כבסיס להבנת מאפייני הצמח, ההשפעה הכללית והייעוד שלו. ההבדלים ביניהם באים לידי ביטוי במבנה הצמח, במקור הגנטי ובאופי ההשפעה המזוהה עם כל סוג.
הבדלים בוטניים ומבנה הצמח
אינדיקה היא לרוב צמח נמוך, רחב ודחוס יותר, עם עלים עבים וקצרים. היא מתאימה לאקלים הררי וקריר יחסית, וזמן הפריחה שלה נחשב לקצר יותר.
לעומתה, סאטיבה מתאפיינת בצמח גבוה ודק, עם עלים צרים וארוכים. מקורה באזורים חמים כמו אפריקה, דרום אמריקה ודרום־מזרח אסיה, וזמן הפריחה שלה לרוב ארוך יותר.
מאפייני ההשפעה הכללית
באופן מסורתי, אינדיקה מזוהה עם תחושת רוגע, הרפיה והאטה, ולכן מקושרת לשימוש בשעות הערב או למנוחה.
סאטיבה, לעומת זאת, מזוהה עם תחושת ערנות, אנרגיה וחשיבה יצירתית, ולכן מקושרת לשימוש בשעות היום ולפעילות מנטלית.
חשוב לציין כי כיום ידוע שההשפעה בפועל מושפעת גם מהרכב הקנבינואידים והטרפנים, ולא רק מהסיווג הכללי של הזן.
שימושים נפוצים והעדפות
בעולם הקנאביס הרפואי והמחקרי, אינדיקה וסאטיבה נבחנות בהקשרים שונים בהתאם לצרכים מגוונים. הבחירה בין הסוגים נעשית לרוב לפי אופי ההשפעה המבוקש, זמן השימוש והעדפה אישית, ולא רק לפי ההגדרה הבוטנית.
תפקיד ההיברידים
רוב הזנים המודרניים הם למעשה היברידיים – שילוב של אינדיקה וסאטיבה. זנים אלו פותחו כדי ליצור איזון בין התכונות השונות, ולהתאים את הצמח לצרכים מדויקים יותר. לכן, ההבחנה בין סאטיבה לאינדיקה משמשת כיום בעיקר כקו מנחה כללי.
