
מאפיינים, מבנה והבדלים מסוגי קנאביס אחרים
אינדיקה היא אחד משלושת סוגי הקנאביס המרכזיים, לצד סאטיבה והיבריד. המונח אינדיקה משמש לתיאור זנים בעלי מאפיינים בוטניים וגנטיים ייחודיים, והוא מהווה חלק חשוב בהבנת ההבדלים בין סוגי הקנאביס השונים. גם בעידן שבו רוב הזנים הם היברידיים, אינדיקה נותרת קטגוריה בסיסית ומשמעותית.
קנאביס אינדיקה מקורו באזורים הרריים וקרים יחסית, כמו הרי ההינדו־כוש שבמרכז אסיה. תנאי הגידול באזורים אלו השפיעו על מבנה הצמח, קצב הצמיחה והמאפיינים הכלליים של הזן.
ההגדרה אינדיקה מתייחסת בראש ובראשונה למבנה הצמח ולמקור הגנטי שלו, ולא רק להשפעה המיוחסת לו בשיח הציבורי.
זני אינדיקה מאופיינים לרוב ב:
-
צמח נמוך ודחוס
-
עלים רחבים וקצרים
-
זמן פריחה קצר יחסית
- התאמה לאקלים קריר והררי
מאפיינים אלו מבדילים את האינדיקה מזני סאטיבה, שהם גבוהים ודקים יותר.
אינדיקה וההשפעה הכללית
באופן מסורתי, אינדיקה מזוהה עם תחושת רוגע, הרפיה והאטה. בשל כך, רבים מקשרים זני אינדיקה לשימוש בשעות הערב או למנוחה.
עם זאת, חשוב להדגיש כי ההשפעה בפועל מושפעת מהרכב הקנבינואידים והטרפנים של הזן, ולא רק מהסיווג הכללי של אינדיקה.

אינדיקה והקשר רפואי
בעולם הקנאביס הרפואי, זני אינדיקה נבחנים לעיתים בהקשרים שבהם נדרש אפקט מרגיע יותר. ההתאמה בין הזן למטופל נעשית באופן אישי ובהתאם להנחיות מקצועיות, ולא רק לפי שם הזן או הסיווג הבוטני.
אינדיקה בעולם הקנאביס המודרני
כיום, מעט מאוד זנים נחשבים אינדיקה טהורה. מרבית הזנים משלבים גנטיקה של אינדיקה וסאטיבה, אך עדיין נהוג להשתמש במונח אינדיקה כדי לתאר נטייה גנטית, מבנה צמח ואופי כללי של הזן.
אינדיקה היא סוג קנאביס מרכזי, המאופיין במבנה נמוך ודחוס, מקור גנטי הררי ואופי השפעה המזוהה עם רוגע והרפיה. הבנת אינדיקה מסייעת להבחין בין סוגי הקנאביס השונים ולבחור מידע בצורה מושכלת וברורה.
